עוד מעט חנוכה, בשנה שעברה בזמן הזה התחלנו לספר את ספורה של מלכת הקלמנטינות ה"אור". ספור ה"אור" לחקלאות שבמשבר. הבאתי את הספור הבלשי שמלווה את ענף גידול ההדרים בארץ, ואת החוויה המיוחדת המחכה לכל אורח המגיע אלינו, פירות ואירוח נוריאל, כשהוא גם נחשף לספור וגם חווה את הקטיף הקלוף וה--טעם.
והנה היום, שבוע אחרי הרוחות ושלושה שבועות לפני חנוכה חג האור אני מסתכלת על הפרדס ולא מאמינה, רוב הפרי שוכב על האדמה, העצים חשופי עלים כל עוקץ פרי שנשאר כמו פצע פתוח בענף והפצעים רבים רבים. פצעים פצעים על העוקצים, פצעים פצעים על ה"אור". אותם ענפים שהיו אמורים לכרוע מעומס פרי עומדים חשופים אפילו ללא עלים.
אכן, מכת טבע !